פחד קהל הינו אחד הפחדים השכיחים והמוכרים בספרות המקצועית והוא מוגדר כמצב של חרדה ומתח, הנובעים מסיטואציה של עמידה מול קהל. חשוב לציין, בהקשר הזה, שהמושג קהל הוא אינדיבידואלי – חלק מהסובלים יפחדו להציג פרזנטציה בפורום גדול וחלק אף יחששו לבטא את עצמם בקבוצה של ארבעה אנשים.
בעוד שאצל חלק מהסובלים מפחד קהל, הפחד הוא חלק מחרדה חברתית ייחודית, המוגבלת לעמידה מול קהל, אצל אחרים פחד קהל הוא חלק מחרדה חברתית מוכללת, הבאה לידי ביטוי גם בתחומים אחרים (אינטראקציה עם בעלי סמכות, קשרים בינאישיים, השתתפות באירועים ואפילו תקשורת טלפונית).
פחד קהל – תסמינים:
פחד קהל, בדומה לחרדות אחרות, משפיע על הסובל ממנו בפן הפיזי, הרגשי והקוגניטיבי:
תסמינים פיזיים:
• דפיקות לב מואצות
• הזעת יתר
• רעד בלתי רצוני
• רעד בקול
• הסמקה
• גמגום
• קשיי נשימה
חלק מהתסמינים הפיזיים מופיעים עוד לפני החשיפה לקהל.
תסמינים רגשיים:
תסמינים רגשיים יבואו לידי ביטוי בחוסר אונים, מצוקה, ייאוש ופחד לפני המעמד של עמידה מול קהל (חרדת ציפייה).
תסמינים קוגניטיביים:
אדם הסובל מפחד קהל ייכנס למעגל קסמים של מחשבות טורדניות ומאיימות: "כולם לועגים לי וצוחקים עלי", "אני לא מעניין", "אני בטוח אעשה פאשלות" וכו' וכו'... מחשבות אלו בעצם מזינות את החרדה, שיוצרת, כמו כדור שלג, עוד מחשבות שליליות, וחוזר חלילה.
פחד קהל ימנע מהאדם הסובל ממנו להיות בסיטואציות של עמידה מול קהל. המעגל של ההימנעות, כמובן, רק יחמיר את הבעיה ויגרום לקשיים רגשיים ונפשיים נוספים.
אנשים עם כישורים קוגניטיביים גבוהים עלולים לפספס משרות בכירות, עקב אי טיפול בחרדות ובפוביה של עמידה מול קהל.
פחד קהל – גורמים:
לעיתים קרובות, קשה להגדיר את המקור הספציפי לפחד קהל, אולם ישנן סיבות שונות העלולות לגרום להיווצרותו:
• אירוע שלילי וטראומטי מהעבר – חוויה שלילית מהעבר, שכללה עמידה מול קהל (פדיחה בטקס סיום בבית הספר, למשל) משאירה את אותותיה ומגבירה פחד קהל. גם חוויה שלילית עקיפה של מישהו שקרוב אלינו, עלולה לגרום לפחד קהל.
• בסיס גנטי – נתונים מחקריים מלמדים על קשר בין חרדה חברתית (הכוללת פחד קהל) לגורמים גנטיים (קשר בין בני משפחה מדרגה ראשונה ודרגה שנייה).
• בסיס אישיותי – ילדים מופנמים, ביישנים וחסרי ביטחון עלולים לפתח פחד קהל בגילאים מאוחרים יותר.
• השפעה סביבתית – גם לאירועי החיים, סגנון החיים והחיקוי ההתנהגותי של הסביבה הקרובה (כדוגמת, הורים, אחים וחברים) יש השפעה ישירה על התפתחות של חרדה חברתית ופחד קהל, בעוצמות משתנות.
טיפול בפחד קהל – טיפול CBT:
טיפול בחרדות באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ביותר.
מדובר בטיפול קצר מועד (3-6 חודשים), המתמקד בהווה ובשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות בעתיד.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:
• שלב ראשון - טיפול קוגניטיבי, המתמקד בזיהוי ובניתוח דפוסי החשיבה השליליים, הקשורים לעמידה מול קהל ובהחלפתם במחשבות חיוביות, תומכות ופרודוקטיביות יותר.
• שלב שני – טיפול התנהגותי, המתמקד ברכישת דפוסי התנהגות ראויים ומציאותיים יותר. הטיפול כולל הקניית טכניקות הרפיה להרגעה וחשיפה הדרגתית לאותן סיטואציות "מאיימות", עד שהמטופל מצליח להתעמת ולהתמודד איתן בפועל.
בסיום הטיפול, החרדה החברתית מופחתת במידה ניכרת (ולעיתים נעלמת כליל) והמטופל מצויד בכלים להתמודדות מוצלחת עם מצבים מאתגרים, הן בהווה והן בעתיד.
פחד קהל הוא תופעה נפוצה, הפוגעת באיכות חיים ובתפקוד, הן ברמה התעסוקתית והן ברמה החברתית.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר וממוקד מטרה, יאפשר לכל אדם הסובל מפחד קהל, להתגבר על האתגר ולממש כישורים ומאוויים, שלא היו בהישג ידו עד כה.
בעוד שאצל חלק מהסובלים מפחד קהל, הפחד הוא חלק מחרדה חברתית ייחודית, המוגבלת לעמידה מול קהל, אצל אחרים פחד קהל הוא חלק מחרדה חברתית מוכללת, הבאה לידי ביטוי גם בתחומים אחרים (אינטראקציה עם בעלי סמכות, קשרים בינאישיים, השתתפות באירועים ואפילו תקשורת טלפונית).
פחד קהל – תסמינים:
פחד קהל, בדומה לחרדות אחרות, משפיע על הסובל ממנו בפן הפיזי, הרגשי והקוגניטיבי:
תסמינים פיזיים:
• דפיקות לב מואצות
• הזעת יתר
• רעד בלתי רצוני
• רעד בקול
• הסמקה
• גמגום
• קשיי נשימה
חלק מהתסמינים הפיזיים מופיעים עוד לפני החשיפה לקהל.
תסמינים רגשיים:
תסמינים רגשיים יבואו לידי ביטוי בחוסר אונים, מצוקה, ייאוש ופחד לפני המעמד של עמידה מול קהל (חרדת ציפייה).
תסמינים קוגניטיביים:
אדם הסובל מפחד קהל ייכנס למעגל קסמים של מחשבות טורדניות ומאיימות: "כולם לועגים לי וצוחקים עלי", "אני לא מעניין", "אני בטוח אעשה פאשלות" וכו' וכו'... מחשבות אלו בעצם מזינות את החרדה, שיוצרת, כמו כדור שלג, עוד מחשבות שליליות, וחוזר חלילה.
פחד קהל ימנע מהאדם הסובל ממנו להיות בסיטואציות של עמידה מול קהל. המעגל של ההימנעות, כמובן, רק יחמיר את הבעיה ויגרום לקשיים רגשיים ונפשיים נוספים.
אנשים עם כישורים קוגניטיביים גבוהים עלולים לפספס משרות בכירות, עקב אי טיפול בחרדות ובפוביה של עמידה מול קהל.
פחד קהל – גורמים:
לעיתים קרובות, קשה להגדיר את המקור הספציפי לפחד קהל, אולם ישנן סיבות שונות העלולות לגרום להיווצרותו:
• אירוע שלילי וטראומטי מהעבר – חוויה שלילית מהעבר, שכללה עמידה מול קהל (פדיחה בטקס סיום בבית הספר, למשל) משאירה את אותותיה ומגבירה פחד קהל. גם חוויה שלילית עקיפה של מישהו שקרוב אלינו, עלולה לגרום לפחד קהל.
• בסיס גנטי – נתונים מחקריים מלמדים על קשר בין חרדה חברתית (הכוללת פחד קהל) לגורמים גנטיים (קשר בין בני משפחה מדרגה ראשונה ודרגה שנייה).
• בסיס אישיותי – ילדים מופנמים, ביישנים וחסרי ביטחון עלולים לפתח פחד קהל בגילאים מאוחרים יותר.
• השפעה סביבתית – גם לאירועי החיים, סגנון החיים והחיקוי ההתנהגותי של הסביבה הקרובה (כדוגמת, הורים, אחים וחברים) יש השפעה ישירה על התפתחות של חרדה חברתית ופחד קהל, בעוצמות משתנות.
טיפול בפחד קהל – טיפול CBT:
טיפול בחרדות באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ביותר.
מדובר בטיפול קצר מועד (3-6 חודשים), המתמקד בהווה ובשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות בעתיד.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:
• שלב ראשון - טיפול קוגניטיבי, המתמקד בזיהוי ובניתוח דפוסי החשיבה השליליים, הקשורים לעמידה מול קהל ובהחלפתם במחשבות חיוביות, תומכות ופרודוקטיביות יותר.
• שלב שני – טיפול התנהגותי, המתמקד ברכישת דפוסי התנהגות ראויים ומציאותיים יותר. הטיפול כולל הקניית טכניקות הרפיה להרגעה וחשיפה הדרגתית לאותן סיטואציות "מאיימות", עד שהמטופל מצליח להתעמת ולהתמודד איתן בפועל.
בסיום הטיפול, החרדה החברתית מופחתת במידה ניכרת (ולעיתים נעלמת כליל) והמטופל מצויד בכלים להתמודדות מוצלחת עם מצבים מאתגרים, הן בהווה והן בעתיד.
פחד קהל הוא תופעה נפוצה, הפוגעת באיכות חיים ובתפקוד, הן ברמה התעסוקתית והן ברמה החברתית.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר וממוקד מטרה, יאפשר לכל אדם הסובל מפחד קהל, להתגבר על האתגר ולממש כישורים ומאוויים, שלא היו בהישג ידו עד כה.
